גז"ד בגין עבירות על חוק ניירות ערך

1. ביום 6.9.2012 ניתנה הכרעת הדין בתיק דנא. הנאשמת 1, חברת פסיפיקה אחזקות בע"מ (להלן: " פסיפיקה" או " החברה") הורשעה בביצוע עבירה על סעיף 53(א)(4) בחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968 (להלן: " חוק ניירות ערך"), שלפיו אי פרסום במועד של דוח מיידי בהתאם לסעיף 36 לחוק מהווה עבירה.

נאשם 6, מר יעקב בירנבאום (להלן: " בירנבאום") הורשע בהכללת פרטים מטעים בדוח החזקות בעלי עניין ובדוחות הכספיים שפרסמה פסיפיקה כדי להטעות משקיע סביר - הפרת חובה הקבועה בסעיף 37 לחוק ניירות ערך המהווה עברה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק, ובעבירה של הכללת מידע מטעה בתשקיף - הפרת חובה הקבועה בסעיף 16(ב) לחוק, המהווה עבירה לפי סעיף 53(א)(2).

2. עובדות המקרה פורטו באריכות במסגרת הכרעת הדין, ואין בכוונתי לחזור עליהן כאן. אזכיר רק כי החברה הורשעה בגין כך שאיחרה, בחודשיים לפחות, לדווח לציבור אודות קשיים שונים בעסקאות מקרקעין ברומניה. החברה הורשעה מכוח תורת האורגנים, וזאת כיוון שהמידע הרלוונטי היה בידי מר שלמה ולד, מי שהיה אורגן בחברה (ולד היה נאשם 2 בתיק. הוא הורשע בעבירות שיוחסו לו, על פי הודאתו, ביום 1.12.2011 ודינו נגזר ביום 9.1.2012). כך גם הורשעו, על פי הודאתם, נאשמים 5-4 ודינם נגזר ביום 3.5.2012.

בירנבאום הורשע בגין העובדה שהסתיר את החזקותיו (המהותיות) בחברה באמצעות שימוש בשלמה ולד שהחזיק עבורו את מניותיו. אזכיר כי הסיבה שבגינה הסתיר בירנבאום את החזקותיו בחברה מהציבור, היה כדי להעלימן מעיני מי שהייתה באותה תקופה רעייתו, במסגרת הליכי הגירושין ביניהם.

3. בדיון שנערך בטיעונים לעונש טענו בפניי הצדדים, על פי המתווה שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין") שעניינו תוספת סימן א'1 לפרק ו' שכותרתו " הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה ".

אדון בענייניהם של הנאשמים בנפרד, שכן העבירות בהן הורשעו שונות, ונסיבותיהן העובדתיות מנותקות אלה מאלה.

נאשמת 1 - פסיפיקה אחזקות בע"מ

4. כאמור בתיקון 113 לחוק העונשין, יש ראשית לקבוע את מתחם העונש ההולם אתביצוע העבירה, בנסיבות ביצועה. כזכור סעיף 40ג לחוק העונשין קובע את הצורך להבנות מתחם ענישה בהתחשב בעקרון המנחה את הענישה, הוא עקרון הגמול כפי שבא לידי ביטוי בסעיף 40ב, ובהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנהוגה, ונסיבות ביצועה. סעיף 40ט מונה את הנסיבות בהן יש להתחשב בעת קביעת המתחם.

יובהר כי מכיוון שמדובר בתאגיד, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי העונש שייגזר על החברה יהיה קנס כספי, והדיון עסק בגובה הקנס.

5. במהלך הדיון שהתקיים ביום 31.10.2012 התייחס ב"כ המאשימה, עו"ד טבנקין, לכל אחד מהגורמים הנ"ל:

                                 א.         הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה : הערך שנפגע בעבירות דיווח מהסוג שעברה החברה הינו הגנה על משקיעים בשוק ההון בישראל. עו"ד טבנקין הפנה לפסיקה העניפה שניתנה בעניין, הן על ידי בית המשפט העליון, והן על ידי בית משפט זה, כולל בעת האחרונה (ע"א 1928/93 רשות ני"ע נ' גיבור סברינה מפעלי טקסטיל בע"מ, פ"ד מט(3), 177 (1995) (להלן: " עניין גיבור סברינה"); רע"פ 11476/04 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 14.4.2012) (להלן: " עניין דסק"ש"); ת.פ (ת"א) 8256-02-11 מדינת ישראל נ' קדץ (פורסם במאגרים המשפטיים, 5.7.2012) (להלן: " עניין קדץ"). על פי הפסיקה הנ"ל, שקיפות, שוויוניות ביכולת להיחשף למידע והגינות, הם המסד לקיומו של שוק הון מודרני - ופגיעה בהם פוגעת ביכולתו של שוק הון להתקיים.